בן שושנה (רוזה) ושלמה, נולד ביום ה' בטבת תרע"ד (3.1.1914) בעיר האנאו שליד פרנקפורט ע"נ מיין, גרמניה. השתייך לתנועת- נוער יהודית וסיים בית-ספר גבוה בעיר הולדתו. כאביו הרופא, נמשך גם הוא למקצוע הרפואה ומשנתבגר החל ללמוד רפואה באוניברסיטה בפרנקפורט. עם עלות היטלר לשלטון, שוב לא יכול להמשיך בלימודיו והחליט ללמוד את מלאכת הצינקוגרפיה ולעלות לארץ. אך מאחר שהיה ספורטאי מובהק ואחד ממייסדי ארגון-הספורט היהודי בעירו, נמשך לבו אחר הרעיון של שירות במשטרת ארץ-ישראל. עם עלייתו בחודש מאי 1934 שירת בתחנות משטרה שונות. הוא שירת בחברון הערבית, בעיר העתיקה והיה אחראי לשמירת תחנות שאיבת-המים של לטרון וסריס. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה שימש קצין-אימונים של המשטרה המוספת. בשנים האחרונות לשלטון הבריטי עבד לפי הוראות השירות החשאי של ה"הגנה" והיה אחראי לקבוצת שוטרים אשר העבירו ל"הגנה" ידיעות חשובות. היה אהוב על חבריו לעבודה, אהב את הארץ וגם בימים הקשים ביותר האמין באמונה שלמה שעצמאות ישראל קום תקום. באוקטובר 1947 עזב את המשטרה ועבר למנגנון הקבע של ה"הגנה". כינויו בשירות ה"הגנה" במשך השנים האחרונות היה "אפרים".

בפרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, היה נוסע יום-יום לביתו אשר בתלפיות ולא רצה לעוזבו למרות אזהרות חבריו. בכל עת היה האקדח מוכן בידו וכך נסע בדרכים המסוכנות. נתן נפל ביום כ"ו באדר ב' תש"ח (6.4.1948) ליד בית-הדפוס הממשלתי בירושלים בדרכו מתלפיות. הוא נעצר על-ידי כנופיה ערבית ונצטווה לנסוע איתה לשער יפו. הוא החליט שלא ליפול חי בידי שוביו, ירה באחד התוקפים והרגו וניסה לברוח. אך כדור המוות הכריעו בו במקום. בן 34 היה במותו. נקבר בסנהדריה בירושלים. השאיר אחריו אישה, אסתר, ושני ילדים.

ביום י"ט באלול תשי"א (20.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.